דחיית תביעת סלקום נגד לקוח שהובטחו לו הבטחות ע"י סוכן המכירות

מונחת לפני תביעה בסך 34,225 ש"ח.

רקע

סלקום ישראל (להלן: "התובעת") טוענת כי בתאריך 6.4.06 הזמין פנחס סויסה (להלן: "הנתבע") אצל התובעת שירותי רט"ן לקווי מנוי עסקיים והתחייב לשלם בעבורם. לטענת התובעת, הנתבע הזמין שישה מכשירים ושירותים נלווים בהתחייבות לתשלום 199.90 ש"ח לחודש, ועוד ארבעה מכשירים ושירותים נלווים בהתחייבות לתשלום 119.90 ש"ח לחודש. הנתבע שילם את חשבונותיו לחודשים אפריל 2006- יולי 2006, ולאחריהם הפסיק לשלם את חובו לתובעת - בניגוד להתחייבות.

סך חובותיו הכוללים זמן אוויר, תשלומים בגין המכשירים שקיבל ודמי יציאה בגין הפרת הסכם בעבור כל אחד מהמכשירים שרכש עולים לכדי 32,376.82 ש"ח ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית עולים לכדי סכום התביעה.

הנתבע דחה את טענות התובעת. לשיטתו, החליט להתקשר עם התובעת לאחר שהוצע לו מנוי לעשרה מכשירים ושירותים נלווים במחיר כולל של 684.20 ש"ח (+מע"מ) לחודש. הנתבע התקשר עם התובעת בהסתמך על הצעה זו בלבד.

בתאריך 2.6.08 הצעתי לצדדים כי יסמיכו את בית המשפט לפסוק בסכסוך שביניהם על דרך הפשרה. לאחר שלא התקבלה הסכמת הצדדים לכך, נקבע התיק להוכחות בתאריך 16.3.09.

באותו יום העידה הגב' חגית ביסמונסקי - אחראית לקוחות אשר אינם פורעים חובם בתובעת והנתבע.

בסיום חקירות העדים הוריתי כי התובעת תגיש סיכומיה תוך 30 יום ממיום הדיון להוכחות עם העתק לנתבע, אשר יגיש סיכומים תוך 30 יום לאחר מכן. כן הוריתי כי הסיכומים לא יעלו על 4 עמודים.

התובעת הגישה סיכומיה בתאריך 16.4.09, הנתבע הגיש סיכומיו בתאריך 17.5.09.

תביעה זו הוגשה בהליך של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כקבוע בתקנה 214 ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לדחות את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל  השכנוע  שנתקיימו כל העובדות המהוות  את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי  על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי   פ"ד כ"א (2) 358, 364).

נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

התובעת בעניינינו היא ה"מוציא מחברו" ומשכך מוטל עליה נטל הראיה להוכיח את טענותיה. סבורני כי התובעת לא נשאה בנטל זה ולא הוכיחה כי הנתבע התחייב כלפיה כפי הנטען על ידה.

העדה המטעם התביעה העידה בפני כי עדותה נסמכת על האינפורמציה הקיימת במחשבי התובעת. משכך הודתה מספר פעמים בעדותה כי איננה בקיאה כל צורכה בפרטי העניין נשוא התביעה. וראה עדותה בשורות 11-12 דף 5 לפרוטוקול מתאריך 16.3.09 :

" אני לא יכולה לענות על השאלה. אני לא הייתי במעמד העיסקה ולא יכולה להגיד דברים אלה".

התובעת מסתמכת על החוזים שצורפו לכתב התביעה, בהם טוענת היא כי מופיעה חתימתו של הנתבע, בעוד הנתבע טען כי לא חתם על מסמכים אלו  וכנראה זויפה על ידי סוכן  המכירות מטעם התובעת, מר לנקרי. המסמך היחידי שאין מחלוקת לגביו כי נחתם על ידי הנתבע הוא טופס הוראת הקבע לטובת התובעת ואשר אמור להיות בידי התובעת, אך זו לא הציגתו בפני בית המשפט ואף לא עשתה בו שימוש להוכיח כי החתימה המופיעה על ההסכמים שצירפה לכתב התביעה זהה או דומה לחתימה המופיעה על הוראת הקבע. אף העדה מטעם התובעת סמכה את דבריה ומסקנותיה על הסכמים אלו אף שלא הוכיחה כי הנתבע חתם על הסכמים אלו:

ש. יש לך הוכחה פוזטיבית שהאדם חתם על ההסכם?